יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו:

דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים:

קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך:

פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג:

יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני:

אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי:

אלהים הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה:

ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל:

אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך מלכא חבולה לא עבדת:

ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו:

ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך:

כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם:

אלהים הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה:

ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים:

ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים:

דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם:

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה:

חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות:

אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר:

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא:

מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר:

ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות: