למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם:

למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני:

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן:

וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה:

ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים:

ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו:

למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני:

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:

אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה:

יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך:

יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי:

ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה:

ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך:

שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב:

מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו:

הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך:

שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני:

מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון:

אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה:

כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן:

ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן:

באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו:

כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך:

ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו:

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם:

כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם:

לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם:

ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם:

אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון:

אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת:

הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה:

ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה:

ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו: