סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי:

ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב:

כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני:

על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו:

ואל הרך לבי ושדי הבהילני:

אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער:

מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני:

עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה:

עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני:

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ: