ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי:

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי:

כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו:

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו:

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי:

ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג:

ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי:

ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג:

ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו:

עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת:

כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים:

אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו:

אפפוני חבלי מות ונחלי בליעל יבעתוני:

חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות:

אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא:

אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי:

דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני:

אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו: