משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו:

כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה:

ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו:

לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ:

לעות אדם בריבו אדני לא ראה:

אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס:

יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני:

ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך:

וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל:

השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה:

ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם לשום המלך אל לבו:

והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו: