ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם:

והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף:

ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש:

בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה:

ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים:

ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו:

ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם:

קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו:

נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח:

שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק:

כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול:

ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם:

היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות:

ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת:

כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם:

ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו:

ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו:

ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו:

יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי:

יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי:

יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי:

מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה:

יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו:

יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו:

כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה:

זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם:

ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו:

הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות:

ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי:

וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול פרים:

כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת:

בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה:

ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים:

ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו:

כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם:

ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן: