פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה:

תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און:

לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו:

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק:

אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות:

שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה:

שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו:

לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה:

דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם:

וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה:

איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך:

ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו:

והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו:

ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים:

ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה:

וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס:

כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים:

ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לפני אלהינו יומם ולילה:

נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה:

הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע:

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא:

מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה:

כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר:

יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה:

כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים:

כי אנשים כאלה שליחי שקר הם פעלי רמיה מתחפשים לשליחי המשיח: