אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב:

וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם:

ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו:

יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול:

עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני:

ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני:

אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי:

דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני:

ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני:

אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו:

צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי:

קראתי שמך יהוה מבור תחתיות:

ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו:

ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך:

שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח:

ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה:

ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים:

בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך:

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה:

אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו: