יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו:

ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה:

כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו:

מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו:

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:

עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות:

עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק:

עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר:

ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים:

ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה:

ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו:

עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת:

ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ:

את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך:

ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו:

ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי:

ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה:

כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה:

באשר ידעתי כי מהר יעתק משכני כאשר גם גלה לי אדנינו ישוע המשיח:

שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני:

מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי:

קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך:

כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו:

אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה:

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני:

כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם:

ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל צררי נפשי כי אני עבדך:

ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה:

והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים: