ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם:

אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי:

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי:

זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים:

אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך:

כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך:

אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה:

והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו:

והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם:

וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר:

בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני:

כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי:

מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר:

לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו:

אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד:

אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו:

דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום:

גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב:

הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא:

הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך:

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני:

חדלו קרובי ומידעי שכחוני:

כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות:

כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו:

והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם:

והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע:

ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם:

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו:

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני:

וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו:

ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול:

בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון: