אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד:

יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח:

יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת:

הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי:

אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר:

אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו:

כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד:

זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה:

והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם:

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי:

עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב:

ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי:

פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי:

ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך:

ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני:

נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו:

ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה:

ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת:

למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי:

עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך:

עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני:

שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך:

האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך:

לתהלת כבוד חסדו אשר נתן אתנו בידידו:

אשר בו לנו הפדיום בדמו וסליחת הפשעים כרב חסדו:

אבל האלהים המלא רחמים ברב אהבתו אשר אהב אתנו:

ויעירנו אתו אף הושיבנו במרומים במשיח ישוע:

כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלהים היא: