ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר:

וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול:

יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני:

ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן:

ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם:

ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם:

ישועו ואין מושיע על יהוה ולא ענם:

חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות:

ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני:

רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב:

אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל:

מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי:

ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי:

ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר:

הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים:

יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי:

אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי:

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו:

כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו:

סוף דבר אחי חזקו באדנינו ובעז גבורתו:

כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים: