ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי:

אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר:

אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי:

האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר:

ואמר חלותי היא שנות ימין עליון:

והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה:

אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני:

ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי:

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי:

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני:

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר:

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני:

אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני:

תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי:

אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי:

הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו:

כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא:

למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו:

כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד:

אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא:

ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד:

לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה:

גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף:

מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי:

אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי:

ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי:

אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת:

כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי:

אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון:

פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל:

אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם:

ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה:

מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם:

האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה:

לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ:

מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי:

עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח:

זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך:

ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים:

וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי:

ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה:

טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב:

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי:

ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות:

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש:

גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו:

תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז:

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך:

תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים:

מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם:

חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז:

רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים:

כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם:

ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי:

היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר:

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך: