נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם:

ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים:

ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים:

ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי:

תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית:

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו:

פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ:

והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ:

לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה:

ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו:

ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם:

יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי:

וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו:

ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות:

ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך:

זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו:

שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה:

יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק:

עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו:

ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו:

ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו:

כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ:

התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית:

כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד:

כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם:

ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם:

שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך:

ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי: