שגיון לדוד אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני יהוה אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רדפי והצילני:

ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה:

מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך:

אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו איבי לי:

ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה:

באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי:

ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש:

הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך:

יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח:

בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים:

וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת:

ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו:

ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת:

וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת:

וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים:

וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו:

ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו:

ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה:

הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה:

הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש:

ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך: