כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון:

בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה:

ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן:

ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם:

המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם:

ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם:

ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר:

יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה:

וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך:

כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן:

גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם:

ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה:

ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה: