4
ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה:
5
שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים:
6
מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך:
7
נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה:
8
גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו:
9
שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים:
10
כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת:
11
הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה:
12
איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים:
13
ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון:
14
אעלה על במתי עב אדמה לעליון:
15
אך אל שאול תורד אל ירכתי בור:
16
ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות:
17
שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה:
18
כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו:
19
ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס:
20
לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים:
21
הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים:
22
וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה:
23
ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות:
24
נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום:
25
לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור:
26
זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים:
27
כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה:
28
בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה:
29
אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף:
30
ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג:
31
הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו:
32
ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו: