והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו:

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב:

זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם:

בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב:

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס:

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב:

זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני:

העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף:

וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה: