למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו הרכם צפור:

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב:

ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא:

כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם:

ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם:

אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע:

ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה:

אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד:

כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא:

ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא:

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט: