אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא ברע:

ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר:

וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא:

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו:

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון:

ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב:

ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט:

עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך:

אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע:

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ:

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה: