נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים:

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ:

והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים:

כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה:

עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה:

עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט:

מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ:

בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי:

בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום:

הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת:

שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר:

כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה: