בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה:

מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס:

שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו:

]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי:

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר:

אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני:

כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט:

אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך:

ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו:

הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישם בי:

שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי:

כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט:

אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד:

כי עמך הסליחה למען תורא:

ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי:

כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע:

יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם:

מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות: