בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע:

בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא:

כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך:

וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ:

הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך:

אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון:

בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך:

כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי:

ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:

כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און:

ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני:

גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד:

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים:

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם:

ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר:

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה:

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא:

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן:

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן:

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע:

ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי:

כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל:

עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו:

הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים: