אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח:

הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע:

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון:

ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב:

הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט:

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ:

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה:

והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע: