למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש:

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי:

לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים:

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי:

ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם:

לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר:

מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי:

הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי:

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו:

ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו:

איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא:

ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו:

למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם:

בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה: