ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד:

וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה:

ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה:

כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת:

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום:

כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה:

מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני:

אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי:

הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי:

כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי:

תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית:

הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה:

ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו:

אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו:

כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה:

למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים:

אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים:

עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות:

הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד:

תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות:

אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב:

ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה:

מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר:

קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו: