יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי:

כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו:

בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי:

כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו:

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי:

זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות:

והושיע יהוה את אהלי יהודה בראשנה למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם על יהודה:

וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה:

ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש:

והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו:

ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם:

ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם:

או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים:

וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור:

ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה: