ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי:

בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו:

כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו:

וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו:

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך:

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו:

שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו:

אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם:

ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל:

אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם:

אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך:

בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם:

אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה:

אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל:

ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך:

טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו:

אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך:

כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך:

טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב:

יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו:

ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות:

מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו:

יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו:

על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער:

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני:

וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל:

מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי: