עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך:

עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר:

למנצח מזמור לדוד עד אנה יהוה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני:

ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשפט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ:

חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי:

ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות:

חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי:

ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי:

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך:

ויצל את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם:

כי הצדיק הזה בשבתו בתוכם האדיב את נפשו הישרה יום יום בראותו ובשמעו מעשי רשעם:

חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות:

הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע:

אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר:

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא:

מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה:

כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם:

אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה: