כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע:

הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה:

השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים:

אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו:

אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון:

התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון:

וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה:

נבזה בעיניו נמאס ואת יראי יהוה יכבד נשבע להרע ולא ימר:

ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם:

וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה:

ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם:

אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע:

אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח:

באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא:

ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה פתגם להתבותך:

והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד:

וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים:

ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם: