ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:

ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:

ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:

ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח:

אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה:

וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו:

וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה:

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב:

לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים:

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם:

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר:

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען:

כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת:

אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף:

מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו:

העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם:

איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים:

על כן לא אחדל להזכירכם על אלה בכל עת גם כי ידעתם והתכוננתם באמת אשר היא לפנינו:

באשר ידעתי כי מהר יעתק משכני כאשר גם גלה לי אדנינו ישוע המשיח:

ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:

הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה:

יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים:

סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:

כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת:

כי עמך הסליחה למען תורא:

מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:

ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם:

ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת:

נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים:

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו:

רחום וחנון יהוה ארך אפים ורב חסד:

לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו:

כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו:

כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו:

כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו:

לשמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשותם:

חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד:

טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו:

יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:

כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם:

וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה:

כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם:

לתהלת כבוד חסדו אשר נתן אתנו בידידו:

אשר בו לנו הפדיום בדמו וסליחת הפשעים כרב חסדו:

ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל:

יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו:

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם:

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו: