ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלם:

הושע חנניה חשוב:

ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי:

לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא:

עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני:

אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי:

מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו:

ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך:

הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה:

ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם:

הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן:

ואת אשר שמעת ממני בפני עדים רבים תפקידנו בידי אנשים נאמנים אשר הם כשרים ללמד גם את האחרים:

והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים:

ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא:

ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת:

אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים:

ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה מאד:

והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי:

איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע:

נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה:

והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו: