זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה:

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי:

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים:

שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה:

ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים:

זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים:

אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני:

שם נפלו פעלי און דחו ולא יכלו קום:

טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה:

יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק:

ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו:

איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת:

ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי:

לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב:

הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם:

תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי:

אלכסנדר חרש הנחשת עשה לי רעות רבות ישלם לו יהוה כמעשיו:

וגם אתה השמר לך ממנו כי מרו מרה את דברינו:

איש כי יראה את אחיו חוטא חטאת אשר לא למות שאל ישאל בעדו ויתן לו חיים לכל אשר חטאו לא למות הן יש חטא למות על זה לא אמר לשאל בעדו:

ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן:

ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך:

ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד:

זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב:

לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה:

אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו:

ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר:

ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו:

ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך יהוה ואתה הבטחת את העם הזה על שקר:

נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה:

ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן:

השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה:

ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים:

כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו:

כי כמו יניס וימבריס אשר קמו על משה כן גם אלה מתקוממים אל האמת אנשים אשר נשחתה דעתם ונמאסים בדבר האמונה:

ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגפרית: