בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה:

בני גבעון תשעים וחמשה:

אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה:

אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה:

אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים:

אנשי נבו אחר חמשים ושנים:

בני חרם שלש מאות ועשרים:

בני לד חדיד ואונו שבע מאות ועשרים ואחד:

הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה:

בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה:

הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה:

השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה:

בני קירס בני סיעא בני פדון:

בני חנן בני גדל בני גחר:

בני גזם בני עזא בני פסח:

בני בקבוק בני חקופא בני חרחור:

בני ברקוס בני סיסרא בני תמח:

בני עבדי שלמה בני סוטי בני סופרת בני פרידא:

בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמון:

ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם:

ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם:

ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים:

מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה:

גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים:

ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים:

וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם:

בני יורה מאה ושנים עשר:

בני גבר תשעים וחמשה:

אנשי נטפה חמשים וששה:

בני עזמות ארבעים ושנים:

בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד:

אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה:

בני מגביש מאה חמשים וששה:

בני חרם שלש מאות ועשרים:

בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה:

הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה:

בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה:

הלוים בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה:

בני השערים בני שלום בני אטר בני טלמון בני עקוב בני חטיטא בני שבי הכל מאה שלשים ותשעה:

בני קרס בני סיעהא בני פדון:

בני חגב בני שמלי בני חנן:

בני רצין בני נקודא בני גזם:

בני אסנה בני מעונים בני נפיסים:

בני בצלות בני מחידא בני חרשא:

בני נציח בני חטיפא:

בני יעלה בני דרקון בני גדל:

כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים:

בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות חמשים ושנים:

אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה:

כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים:

סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה:

ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו:

וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם: