וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ:

כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו:

צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש:

מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם:

ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים:

וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו: