ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה:

עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה:

ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו:

השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו:

הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל:

והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל:

ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר:

למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה:

אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש:

כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו:

כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל:

אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך:

צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע: