ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם:

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי:

גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך:

כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ:

ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה:

אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש:

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד:

כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה:

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש:

אדם להבל דמה ימיו כצל עובר:

כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש:

קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה:

יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם:

ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך: