דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש:

אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון:

וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם:

למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב:

תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו:

לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה:

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם:

בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה:

ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן:

ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין:

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה:

ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:

ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין:

ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה:

וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו:

ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:

ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה:

ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו:

ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל:

והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם:

עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים:

מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה:

וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:

והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה:

עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים: