וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם:

ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים:

ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך:

וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה:

כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני:

ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות:

על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו:

מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך:

סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי:

האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו:

מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך:

לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה:

כי אלהינו אש אכלה הוא:

וכראתי אותו ואפל לרגליו כמת וישת עלי יד ימינו ויאמר אל תירא אני הראשון והאחרון והחי:

מי לא ייראך יהוה ולא יכבד את שמך כי קדוש אתה לבדך כי כל הגוים יבאו וישתחוו לפניך כי נגלו משפטי צדקך: