וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי:

וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם:

וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה היבסי:

ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו:

הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה:

אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר:

וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים:

הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי:

השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך:

ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו:

ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי: