ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית:

החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו:

ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד:

ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות:

ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו:

יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך:

אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד:

ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה:

אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי:

ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש:

ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך:

ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם:

ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד:

ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה: