אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו:

ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד:

ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים:

גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים:

אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד היא ציון:

אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד היא ציון:

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי:

זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו:

יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב:

סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה:

שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון:

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב:

אהב יהוה שערי ציון מכל משכנות יעקב:

ולציון יאמר איש ואיש ילד בה והוא יכוננה עליון:

שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב:

ירושלם הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו מעתה ועד עולם:

כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו:

כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה:

לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם:

ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש:

כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים:

וארא והנה שה עמד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנשאים שם אביו כתוב על מצחותם:

וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד:

וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה:

ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי:

ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה:

כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד: