בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא:

מן בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות:

וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים:

ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם:

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם:

ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף:

ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה ארבעים אלף:

כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דויד:

וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן לרב כי שמחה בישראל:

גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל:

בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך:

וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה:

ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית:

וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו:

וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל:

ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה:

ואלישמע ואלידע ואליפלט: