ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי:

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו:

שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים:

בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל:

אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה:

אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו:

וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים:

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט: