והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה:

וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית:

הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש:

יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות:

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך:

מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים:

ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה:

בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה:

ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו:

מדוע נבית בשם יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית יהוה:

ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך:

זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד:

לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער:

ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר:

את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק:

ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה:

כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה:

הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב:

ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזאת ולכדה ושרפה באש:

כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים איש באהלו יקומו ושרפו את העיר הזאת באש:

ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו:

וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש:

ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם: