ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה:

הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם:

אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע:

והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו:

וכל יהודה עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם:

וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני:

יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו:

אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה:

ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר:

הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי:

ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום:

וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור:

בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם:

כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך:

נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה:

ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא:

כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה:

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי:

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום:

כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה:

אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער:

אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב:

מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי:

כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן:

ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך:

בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי:

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים:

לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר:

אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המות הזה:

אל תדאגו כי אם בתפלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את משאלותיכם לאלהינו:

ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים:

ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו: