אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך:

ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי:

עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול:

הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב:

ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך:

צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה:

כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך:

אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא:

וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם:

אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב:

אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה:

יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה:

דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום:

קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף:

ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו:

אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה:

אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם:

וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט:

לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך:

ידין עמך בצדק וענייך במשפט:

חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה:

טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש:

החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר:

ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא:

דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים:

לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני:

ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך:

ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה:

ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע:

הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח:

אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש:

על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו:

למען תבחנו את המבחרות והייתם זכים ובלי מכשול עד יום המשיח:

אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע:

ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים:

ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה:

ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי:

ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר:

ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי:

הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש:

ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי:

לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך:

יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא: