קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך:

וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול:

וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך:

קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם:

והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד:

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא:

ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים:

המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו:

ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל:

כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד:

נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו:

ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם:

ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה:

ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי:

וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו: