ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו:

אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו:

אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון:

וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו:

למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם:

והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו:

ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים:

וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:

ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם:

ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:

וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:

ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה:

ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:

וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה:

ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם:

ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:

מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט:

אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם:

כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו:

ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא: