ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת:

ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה:

ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן:

אך לא יפל משערת ראשכם ארצה:

על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה:

ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה:

וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה:

וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת:

לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב:

צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת:

משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע: